תנ"ך על הפרק - אסתר ד - אבן עזרא (נוסח נוסף)

תנ"ך על הפרק

אסתר ד

823 / 929
היום

הפרק

וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה׃וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י אֵ֥ין לָב֛וֹא אֶל־שַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ בִּלְב֥וּשׁ שָֽׂק׃וּבְכָל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר־הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ אֵ֤בֶל גָּדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְצ֥וֹם וּבְכִ֖י וּמִסְפֵּ֑ד שַׂ֣ק וָאֵ֔פֶר יֻצַּ֖ע לָֽרַבִּֽים׃וַ֠תָּבוֹאינָה נַעֲר֨וֹת אֶסְתֵּ֤ר וְסָרִיסֶ֙יהָ֙ וַיַּגִּ֣ידוּ לָ֔הּ וַתִּתְחַלְחַ֥ל הַמַּלְכָּ֖ה מְאֹ֑ד וַתִּשְׁלַ֨ח בְּגָדִ֜ים לְהַלְבִּ֣ישׁ אֶֽת־מָרְדֳּכַ֗י וּלְהָסִ֥יר שַׂקּ֛וֹ מֵעָלָ֖יו וְלֹ֥א קִבֵּֽל׃וַתִּקְרָא֩ אֶסְתֵּ֨ר לַהֲתָ֜ךְ מִסָּרִיסֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֶעֱמִ֣יד לְפָנֶ֔יהָ וַתְּצַוֵּ֖הוּ עַֽל־מָרְדֳּכָ֑י לָדַ֥עַת מַה־זֶּ֖ה וְעַל־מַה־זֶּֽה׃וַיֵּצֵ֥א הֲתָ֖ךְ אֶֽל־מָרְדֳּכָ֑י אֶל־רְח֣וֹב הָעִ֔יר אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י שַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ׃וַיַּגֶּד־ל֣וֹ מָרְדֳּכַ֔י אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וְאֵ֣ת ׀ פָּרָשַׁ֣ת הַכֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר הָמָן֙ לִ֠שְׁקוֹל עַל־גִּנְזֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְביהודייםבַּיְּהוּדִ֖יםלְאַבְּדָֽם׃וְאֶת־פַּתְשֶׁ֣גֶן כְּתָֽב־הַ֠דָּת אֲשֶׁר־נִתַּ֨ן בְּשׁוּשָׁ֤ן לְהַשְׁמִידָם֙ נָ֣תַן ל֔וֹ לְהַרְא֥וֹת אֶת־אֶסְתֵּ֖ר וּלְהַגִּ֣יד לָ֑הּ וּלְצַוּ֣וֹת עָלֶ֗יהָ לָב֨וֹא אֶל־הַמֶּ֧לֶךְ לְהִֽתְחַנֶּן־ל֛וֹ וּלְבַקֵּ֥שׁ מִלְּפָנָ֖יו עַל־עַמָּֽהּ׃וַיָּב֖וֹא הֲתָ֑ךְ וַיַּגֵּ֣ד לְאֶסְתֵּ֔ר אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י מָרְדֳּכָֽי׃וַתֹּ֤אמֶר אֶסְתֵּר֙ לַהֲתָ֔ךְ וַתְּצַוֵּ֖הוּ אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי׃כָּל־עַבְדֵ֣י הַמֶּ֡לֶךְ וְעַם־מְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ יֽוֹדְעִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֡ה אֲשֶׁ֣ר יָבֽוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ֩ אֶל־הֶחָצֵ֨ר הַפְּנִימִ֜ית אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִקָּרֵ֗א אַחַ֤ת דָּתוֹ֙ לְהָמִ֔ית לְ֠בַד מֵאֲשֶׁ֨ר יֽוֹשִׁיט־ל֥וֹ הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־שַׁרְבִ֥יט הַזָּהָ֖ב וְחָיָ֑ה וַאֲנִ֗י לֹ֤א נִקְרֵ֙אתי֙ לָב֣וֹא אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ זֶ֖ה שְׁלוֹשִׁ֥ים יֽוֹם׃וַיַּגִּ֣ידוּ לְמָרְדֳּכָ֔י אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֶסְתֵּֽר׃וַיֹּ֥אמֶר מָרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל־אֶסְתֵּ֑ר אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִֽים׃כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֮ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת׃וַתֹּ֥אמֶר אֶסְתֵּ֖ר לְהָשִׁ֥יב אֶֽל־מָרְדֳּכָֽי׃לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי׃וַֽיַּעֲבֹ֖ר מָרְדֳּכָ֑י וַיַּ֕עַשׂ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוְּתָ֥ה עָלָ֖יו אֶסְתֵּֽר׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ומרדכי. וו בפה רפה בלשון ישמעאל:וטעם ואפר ששם על ראשו אפר כי איננו דבר שילבשנו אדם:בתוך העיר. שושן או עילם לא בשושן הבירה שהוא ארמון המלך:ויבוא וגו’ אל שער המלך. שושן הבירה, אולי ימצא שם אחד מסריסי אסתר, ולא נכנס בשער כמשפטו כי משפט המלוכה להתפאר וללבוש בגדי פאר:ובכל מדינה. כבר הזכרתי טעם מדינה ועיר:דבר המלך. שנשמע:ודתו. שנכתב:אבל גדול. שם כלל ופרט אותו וצום ובכי ומספד:יצע לרבים. פועל עבר על משקל יולד לו במצרים. והטעם שהמצע שישבו עליו וישכבו עליו היה שק על אפר:ותבואנה נערות אסתר. שפחות:ותתחלחל. מגזרת חיל, ובא כפול כמו מטלטלך:להלביש את מרדכי. הבגדים ששלחה אליו או שיסיר שקו וילבש בגדיו:ולא קבל. לעשות:ותקרא אסתר להתך. יש בדברי יחיד שהתך הוא דניאל שנחתך מגדולתו. ואין משפט לשון הקדש להחליף אות באות רק אותיות הנוח ושין בסמך כאשר פירשתי בספרי, ועוד שדניאל כבר מת לפי שקול הדעת, כי יצא מירושלים והוא היה יודע כל חכמה כאשר פרשתי בס' דניאל והוא היה כמו בן ט"ו שנה וגלה עם יהויקים ונשארו למלכותו ה' שנים כאשר פרשתי, ועברו שנות צדקיהו ועברו ע' שנה לבבל ומלכות כורש ודריוש וי"ב שנה לאחשורוש והנה זקן היה מאוד, אולי היה הטעם בדרש כי הסריס היה נאמן כאילו דניאל היה שהיה צדיק בדורו שלא היה כמוהו:ויצא התך וגו’ אל רחוב העיר. היא שושן או עילם:אשר לפני שער שושן הבירה:ויגד לו וגו’ את כל אשר קרהו. שלא כרע להמן:פרשת הכסף. פי' כמו כי לא פורש:ביהודים. בעבור היהודים:ואת פתשגן וגו’ אשר נתן בשושן. העיר, כי כל מקום שאין שם הבירה היא שושן העיר:ויבא התך. אלו היה דניאל איך היה עומד לפני אסתר וכאלו שכח חכמתו שאין לו עצה רק הוא שליח:ותאמר אסתר להתך. בצווי סתר שלא יודע הדבר:כל עבדי. הטעם אתה יודע, עבדי המלך יודעים, וידוע כי שומרי הסף לא יניחו להכנס אל המלך מי שלא יקרא, רק לא יוכלו למנוע המלכה מבא:אחת דתו. דת אחת יש להם:יושיט. אין לו ריע חוץ מהמגלה גם ככה שרביט, וטעמו מטעם המקום. וו והיה כפה רפה בלשון ישמעאל:ויגידו. שני סריסיה הגידו:ויאמר וגו’ אל תדמי. אל תחשבי, וזאת הדמות אל תעלה על נפשך:בית המלך. בבית המלך:כי אם וגו’ רוח. מהצרה לגופם:והצלה. לנפשם:ממקום אחר. מצד אחר או מדרך אחרת, והטעם שיתכן שיבא להם ריוח ולא על ידיך, ויש אומרים כי זה רמז לשם המבורך כי קדמונינו ז"ל קראוהו מקום עולמו, ואמת כי ככה דבריהם, רק לא מצאנו זה השם במקרא, רק נקרא מעון שהוא למעלה, ואילו היה ככה מה טעם לומר אחר, ויש שאלה למה לא נכתב השם במגלה הזאת, והגאון רב סעדי' ז"ל השיב, כי המלך צוה למרדכי שיכתוב המגלה ויעתיקוה בלשון פרס בספר דברי הימים, ואלו היה כותב שם השם היו הפרסיים מחלפים אותו בשם ע"ז:ואת ובית אביך. הטעם על עצמו ובניו שהיו בארמון המלך:ומי יודע. שמא לא עלית למעלה הזאת להיות מלכה רק בעבור העת הזאת שתבוא ישועה לישראל על ידך:ותאמר. כאשר ראתה כי הדין עמו השיבה לו:לך כנוס. קבץ וממנו בית כנסת:בשושן. העיר:וצומו עלי. בעבורי:שלשת ימים. עד היום השלישי:לילה ויום. כדרך מערב ועד ערב תשבתו:ונערתי. השפחות:ובכן. ואז וכמוהו ובכן ראיתי רשעים קבורים:וכאשר אבדתי. דרך התורה שלא אשמרנה סלה, כמו ותאבדו דרך:אבדתי. העולם, והטעם אם אמות איני חוששת:ויעבר. עבר מרדכי אל היהודים אשר בשושן, או יש נהר בין שושן הבירה לשושן העיר:ויעש. מרדכי שהתענו כל היהודים אשר בשושן:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך